הכל התחיל כשנחתה במקדונלדס בארצנו מנה חדשה. מנה זו נקראת מק-פלאפל. מעין יצור כלעיים בין הפלאפל המקומי להמבורגר העולמי. להלן עבודה שכתבתי המנסה לנתח את מערכת היחסים הסבוכה בין הגלובאלי ללוקאלי דרך 'העיניים של ההמבורגר' במקדונלדס בישראל ובעולם.
"אמור לי מה אתה אוכל, ואומר לך מי אתה" אמר ג'ורג' ברנרד שו ונראה שצדק. אוכל מסמל ומשקף פעמים רבות את התרבות שלנו, מוצאנו, אורח חיינו, מעמדנו וכו'. כך, למשל, בפריס נהוג לאכול לאט ומעט, בהודו אין אוכלים בשר וביפן האכילה שיתופית ומבוססת על אורז. לכל עם או לכל קהילה מסורת רבת שנים משלה, תרבות ומנהגים. מה קורה אם כן, כאשר לאט לאט העולם נהפך גלובאלי ושיתופי? האמנם בכל מדינה או קהילה ניתן לאכול מזון זהה? מהי הזיקה בין העולמי והמקומי: ניגוד, השלמה? האם ה"גלובאלי" מאחד את כל ה"לוקאלי" לתרבות עולמית אחת, או, אולי, התרבויות הלוקאליות מעבדות את הגלובאלי ומייצרות גרסה שונה, מקומית וייחודית יותר?
עבודה זו נעשתה במסגרת לימודי בבצלאל
