גברת סלוודורה

ביום שבת האחרון יצאתי עם משפחתי לאיתור הצמח סלוודורה פרסית בדרום.

לאחר הרבה טלפונים ובירורים הבנתי שבאיזור עין גדי גדל באופן פראי צמח בשם סלוודורה פרסית שממנו מייצרים את המיסוואק. זהו צמח טרופי ולכן הוא גדל באיזור זה.

בהתחלה לקח המון זמן עד שמצאנו אותו. ביקשנו את עזרת המקומיים ואנשים שעובדים בשמורת עין גדי לאתר אותו. ברגע שהם הראו לנו את הצמח, כבר לא היה קשה כ"כ לפספס. זהו שיח ענק, שנמצא בכמה מוקדים בשמורה. נאמר לנו שבאנו ממש בזמן הנכון כיוון שהוא בדיוק פורח. יש לו פירות קטנים ואדומים המיועדים לאכילה (לא לאדם). ענפיו בעלי מבנה סיבי עם רקמה קשה. יש לחות גבוהה בענפים ולכן הם מאד גמישים ולא שבירים. בשיח קיימים מושבות של שפני סלע הנהנים ממקום מוצלל, מגן, ומשביע... פגשנו שם בחור בשם גדי שהיה מאד נחמד וסיפר לנו מעט אודות הסלוודורה הפרסית. הוא אמר לנו שהסלוודורה היא צמחעמיד, צמח ששורד בתנאים קשים. לא זקוק להרבה תנאים כדי לגדול. רק לחום ומעט מים. היום, הצמח נמצא בסכנת הכחדה ובשנים האחרונות מנסים בשמורה לנטוע אותו באופן יזום. אמנם בעבר הוא התפתח באופן פראי אך הרבה מינים טרופים שייבאו מחו"ל לעין גדי השתלטו על האזור והפריעו לו לגדול. בשמורה מגדלים שתילים של סלוודורה פרסית עד שהם גדולים מספיק ואז נוטעים אותם בשטח.

אולי אם נתחיל לצחצח שיניים במיסוואק נציל את הסלוודורה מהכחדה!

בצעד חריג של TED - קצת יותר מ-18 דק - על ביומימיקה

אתמול הלכתי לחנות טבע ושאלתי את המוכר "האם יש לך מברשת שיניים טבעית?" תארתי לו את מברשת המיסוואק. לא היה לו מושג על מה אני מדברת, ואז, שאלתי אותו "האם יש לך מסטיק טבעי, משרף של עץ, לא מחומר מלאכותי?" הוא ענה "ממש לא" והוסיף "את נותנת לי רעיונות ממש טובים למוצרים!" אני גיחכתי...

לאחר שעשיתי את ההדמייה של הסופר, חשבתי, האם קיימים מוצרים שנמכרים היום בעציצים? ואז נזכרתי שכשהייתי בגרמניה, צמחי התבלין (לדוגמה, הבזיליקום שקניתי) תמיד נמכרו בעציצים, ולא כמו בישראל- בשקיות אטומות. באמת, המדפים בחלק זה של הסופר נראו תמיד כמו משתלה.

כשחושבים על זה זו הדרך לקבל את הבזיליקום הכי טרי שאפשר! אם המוצרים גם כן יגדלו בעציצים גם הם תמיד יוכלו להיות הכי טריים וחדשים...!

על אדן המדף

היום כשהלכתי בסופר, דמיינתי לעצמי איך הוא היה יכול להראות אם המברשת שיניים (או בכלל, יתר המוצרים) היו נמכרים בעציצים. האם לאט לאט הסופר העמוס יהפוך להיות שדות ירוקים? האם יהיו דברים שכלל לא יהיו יותר על המדפים ויימכרו רק כזרעים? אולי נוציא את הכלב לסיבוב בסופר ? איך תהיה הבדלה בין חברות או בין בכלל סוגים של מוצרים? האם השתילים יהיו בעצמם בצבעים שונים? האם תהיה משמעות אחרת ללוגו של חברות? האם אפשר לגדל מוצר עם הלוגו כבר עליו? איזו סוגי חברות יהיו? כתר- טבע? האם הסדרנים יהפכו לחקלאים?

הימנון למיסוואק

במידה ומופיעה רק חצי תמונה, לחצו פעמיים בכדי לקבל מסך מלא.

'Allah is pleased with the Muslim who uses the Miswaak'

מסתבר שזוהי תופעה הרבה יותר גדולה ממה שתיארתי לעצמי. כנראה ישנו פרק או קטע בקוראן המוקדש לחשיבות היגיינת הפה והצחצוח במיסוואק.קיימים עשרות פרומואים ואנשי דת מוסלמים אשר מטיפים לשימוש בענף זה ומסבירים כיצד יש לצחצח את השיניים. הנה כמה דוגמאות (בהחלט שווה צפייה!) פרסומת הודית למשחה מהצמח הטפה מפי איש דת על איך צריכים לצחצח שיניים באמצעות המיסוואק לדעתי נכון יהיה לחבר בין הרעיון לגדל את מברשת השיניים שלנו ובין התופעה הזו הרווחת כבר בעולם. בשלב זה אני מנסה לחקור את הצמח ולהבין מה הפוטנציאל ואיך אפשר להפוך אותו למברשת שיניים ביתית. אם זה על ידי שינוי הגודל, הצבע, הצורה, אורך החיים ועוד. אני מנסה להשיג את הצמח הזה ולגלות איך אפשר לעשות ממנו עץ מברשות שיניים מודרני ותעשייתי.

כמה עובדות מפתיעות

בתוך הפירמידות במצרים התגלה כלי לניקוי שיניים המתוארך בסביבות 3500 לפני הספירה. הכלי, המכונה מיסוואק או סיוואק, מיוצר משורש או מענפים של הסלוודורה הפרסית Salvadore persica . לצמח תכונות אנטי בקטריאליות והוא מכיל חומרים נוספים המסייעים לשמירה על בריאות השן: סודיום פלואוריד, סידן, ויטמין C, סודיום קרבונט ועוד. השימוש במיסוואק רווח בעולם המוסלמי במהלך הדורות. השמירה על היגיינת הפה הייתה קשורה לדת ולטכסים פולחניים, כאשר על פי המסורת, הנביא מוחמד נהג לצחצח את שיניו במיסוואק. לפני כניסתם למסגד נהגו המתפללים לנקות את שיניהם, לטיהור הפה. את המקל נהגו להשרות במים ליום שלם, עד לריכוך הסיבים. בשלב זה נהגו ללעוס את קצה המקל ובכך להפריד את סיבי העץ זה מזה, עד שהתקבל כלי נוח לצחצוח. מאחר שעל המוסלמים נאסר לצחצח שיניים במברשת העשויה שיער חזיר בר, שהייתה נפוצה במדינות אחרות, שימש המיסוואק כ"מברשת שיניים" במשך הדורות, וגם היום משתמשים בו - בסודן ובאתיופיה למשל.

מתוך איגוד השיננות הישראלי, דצמבר 2008 , גיליון 33

אזדרכת המברשת

בעבר, ובארצות מסויימות עדיין, משתמשים לצחצוח השיניים ב'עץ הנים', Neem tree ובעברית - האזרכת ההודית... שוברים את הענף ומפוררים את הקצה שלו כך שנוצרים סיבים רכים המאפשרים צחצוח נעים. לעץ הנים מסתבר מיוחסים גם סגולות מרפא ומשתמשים בשמן שלו לכל מיני צרכים קוסמטים ורפואיים. זהו עץ מהיר צמיחה, מגיע לגבהים של 15-20 ואף עד ל-40 מטר! "המברשות" הללו נמכרות (בעיקר בהודו) כמברשת שיניים לכל דבר וכאשר הענף מתייבש צריך לקטוף "מברשת חדשה". החיבור בין עץ זה לגידול מברשות שיניים בבית הוא מתבקש וכאן לדעתי המקום לנסות ולהתערב בטבע כדי שהדבר יהיה באמת מתאים לשימוש. להפוך את העץ לעציץ ביתי, אולי להנדס את ענפיו כך שיהיו יותר נוחים לאחיזה, להתאים את זמן הגדילה לקצב הצריכה של מברשת חדשה וכו'...

טיילתי השבוע בכרמל, והתחלתי לצלם חזזיות על סלעים. מסתבר שבארץ ישנם מאות סוגים של חזזיות שגדלות על כל מיני משטחים. הם יכולות להיות בהרבה צבעים, בעיקר בירוק, חום, צהוב, אולי אדום.

אולי ניתן להשתמש בחזזית כאריזה למוצרים. ליצור סוג של קרום ביולוגי במקום האריזות פלסטיק. אולי להשתמש בחזזית ליצור פני שטח מעניינים על כסאות או ריהוט מעץ. כפי שרואים בתמונה השנייה ניתן גם לשלוט על המקומות שבהם אנו רוצים שהחזזית לא תתפשט.

התפרסמה השבוע כתבה על מדפסת ביולוגית תלת מיימדית. מדובר על כך שבעתיד הקרוב הרופאים יוכלו להדפיס איברים במקום להמתין לנצח לתרומה של איבר מתאים. זוהי לדעתי דוגמה מרתקת (ועוד מעט גם אמיתית) לשילוב בין העולם התעשייתי לעולם הטבעי. מעבר לכך, בהקשר לפרויקט שלי, אם כבר ישנה אפשרות להדפיס יד או רגל אז זה נראה ממש טבעי שנוכל גם לגדל שיער על מברשת השיניים שלנו. או שמיכה שצומחת.

חיי מנורה

הייתי השבוע במכון וויצמן ודיברתי עם כמה מהסטודנטים שם (ניב, גיא, אלעד וארן) על אפשרויות לגידול מוצרים מסויימים. אחד הרעיונות שהועלו במפגש היה מנורה ביולוגית. והכוונה היא למנורה שפולטת אור בעזרת חיידקים המייצרים אור. במקום להזין את המנורה בחשמל נזין אותה בסוכר או בכל מקור תזונה אחר לחיידקים. להפתעתי הרבה ממש באותו שבוע פורסמה מנורה של Joris Laarman

אהיל המנורה עשוי מ Bioluminescent - תאים זוהרים חיים של אוגר סיני . בתאים הללו ישנו גן שאחראי על פליטת האור (כמו אצל הגחליליות) וכך המנורה נותנת אור רך ונעים. הגן שאחראי לאור נקרא לוציפג luciferase gene. אפשר לראות זאת בווידאו קצר

קליפת קטיפה