בתוך הפירמידות במצרים התגלה כלי לניקוי שיניים המתוארך בסביבות 3500 לפני הספירה. הכלי, המכונה מיסוואק או סיוואק, מיוצר משורש או מענפים של הסלוודורה הפרסית Salvadore persica . לצמח תכונות אנטי בקטריאליות והוא מכיל חומרים נוספים המסייעים לשמירה על בריאות השן: סודיום פלואוריד, סידן, ויטמין C, סודיום קרבונט ועוד.
השימוש במיסוואק רווח בעולם המוסלמי במהלך הדורות. השמירה על היגיינת הפה הייתה קשורה לדת ולטכסים פולחניים, כאשר על פי המסורת, הנביא מוחמד נהג לצחצח את שיניו במיסוואק. לפני כניסתם למסגד נהגו המתפללים לנקות את שיניהם, לטיהור הפה. את המקל נהגו להשרות במים ליום שלם, עד לריכוך הסיבים. בשלב זה נהגו ללעוס את קצה המקל ובכך להפריד את סיבי העץ זה מזה, עד שהתקבל כלי נוח לצחצוח. מאחר שעל המוסלמים נאסר לצחצח שיניים במברשת העשויה שיער חזיר בר, שהייתה נפוצה במדינות אחרות, שימש המיסוואק כ"מברשת שיניים" במשך הדורות, וגם היום משתמשים בו - בסודן ובאתיופיה למשל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה