המסקנה מרשימת החפצים שערכתי היא שנכון להתעסק עם מוצרים שזמן השימוש שלהם הוא תקופתי. מוצרים שהשימוש בהם הוא לכמה חודשים (עונה) או עד שהם מתבלים, ובזמן זה יהיה אפשר לגדל את המוצר החדש. לדוגמה:
מברשת שיניים הנמצאת בשימוש בסביבות שלושה חודשים. ובינתיים יכולה לגדול אחת חדשה.
מעיל חורף הנלבש רק בעונת החורף ובקיץ יהיה אפשר לגדל אותו.
מגף מעור שגדל במשך הקיץ.
שטיח שצומח להיות שטיח מקיר לקיר.
עץ שבתוך ענפיו ישנה עופרת וכל פעם שארצה עיפרון אצא לחצר ואשבור ענף קטן.
כיוון נוסף הוא נושא האיחוי. חפצים שגדלים ומתאחים בדיוק כמו פצע שמגליד. לדוגמה:
כוס או צלחת אהובה שנשברת ואפשר לשים אותה במקום מסויים עד שהשברים שלה יתאחו והיא תחזור להיות שלמה שוב.
גרב עם חורים שמתבלה בזמן החורף ובחודשי הקיץ מתאחה וחוזר להיות שוב שלם.
מגניב הרעיון!
השבמחקאהבתי ביותר את הסוגיה של שטיח שצומח מקיר לקיר אות את העץ של העפרונות (במיקרה שלי מדגישים רלוונטי יותר...)
גם העובדה שאוכל לאחות דברים שנשברים נשמע מעולה, יותר לא אחשוש מלהשתמש בדברים ואולי זה יביא לכך שאנשים יתחילו להשתמש יותר בדברים שנתנו להם כי ידעו שגם אם יישבר לא יאמרו יותר "כפרה" אלא ידעו שניתן לתקן את זה (אגב,בדרך זו גם פחות דברים ישברו כי אנשים לא יפחדו...)
התפוח לא נופל רחוק מזה שלידו...
השבמחק