קצת על עפרונות

"עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה וציור, לרוב על דפי נייר. העיפרון מורכב ממוט גרפיט, אשר לרוב מצופה בעץ. הגרפיט הוא רך כל כך, שבהשתפשפו בנייר הוא משאיר עליו פירורים זערוריים והללו מהווים את הקווים הנרשמים על ידי העיפרון. העפרון הצבעוני מכיל פיגמנט. העפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (כמו למשל עטים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצרותיו. לעתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העפרון מחק. בעפרון ממוצע ניתן לכתוב כ-50,000 מילים לפני שהוא נגמר. את העיפרון ניתן לחדד בעזרת מחדד או סכין..." מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה הרומית ואולי לפני הוחל השימוש בחרטי עופרת לכתיבה על פפירוס. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן המילה האנגלית לעפרון, pencil. בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו כדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והינו היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. כיוון שבאותה עת הכימיה הייתה בחיתוליה, החומר החדש לא זוהה, וכונה plumbago (מתנהג כמו עופרת, מהשם הלטיני לעופרת, Plumbum). מכאן מקור שמו של העפרון. במאה ה-17 הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. ב-30 במרץ 1858 ניתן בפילדלפיה, פנסילבניה פטנט מספר 19,783 על חיבור מחק לקצה העיפרון..". מתוך ערך עיפרון, וויקיפדיה סרטון קצר על ייצור עפרונות (שטדלר). הסרט מראה את הדרכים לייצור עיפרון בימינו (כמובן - עיפרו שטדלר!). ישנו גם קטע קצר המסביר איך היו מייצרים בעבר עפרונות...